#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פג. מה הדין 1) מכר דבר שיש לו שער ידוע ואמר באייר תתן לי כשער של אייר וידוע שדרכו להתייקר באייר 2) למכור בי""ב בהמתנה דבר הנמכר בעשרה וכשבאים שרים לעיר נמכר בי""ב 3) אם עבר ומכר במעכשיו בעשרה ולזמן פלוני בי""ב? "	"1) כתב הש""ך בשם ר""ח שמותר.2) כתב הרמ""א שאם רגילים ברוב פעמים שבאים שרים לעיר מותר.3) כתב הש""ך בשם הרמב""ם שהוא א""ר וביאר הב""י מפני שהוא דרך מכר."	"יו""ד סי' קעג סע' א"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פד. מה הדין במי שהלווה לחבירו מעות ע""מ שיקנה ממנו סחורה ידועה ביותר משוויה במעות בעין? "	"כתב הש""ך שלמהר""י בן לב וסייעתו ר""ק ולהמבי""ט הוא א""ר."	"יו""ד סי' קעג סע' ב"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פה. מי שיש לו שטר חוב על חבירו או מלוה על פה באיזה אופן מותר למוכרו לאחר בפחות כשלא הגיע זמן הפרעון ומדוע? 	"כשאחריות השטר או המלוה על הלוקח, כגון אם יעני הלוה שלא יהיה לו ממה לפרוע שלא יחזור על המוכר ואפי' אחריות על דמי החוב שקיבל מהלוקח אסור למוכר לקבל, דאל""כ אין כאן מכר אלא הלואה ויש כאן ריבית במה שקיבל יותר, אבל אחריות שבא מחמת המוכר כגון שנמצא פרוע או שטרפו בע""ח מוקדם או שלא יוכל לגבות מחמת גזירת המלך מותר שתהיה על המוכר. וכתב הש""ך בשם הגהת אשר""י דבעינן שהמלוה יסתלק מן החוב ויזכה בו הקונה במעמד ג' ואם יש לו שטר עליו ימסרו לקונה ויכתוב לו קני לך איהו וכל שעבודיה.ואם יש ביד המוכר משכון של הלוה מותר למסרו ללוקח וכן מותר שיבטיחנו הלוה בערבים או במשכונות."	"יו""ד סי' קעג סע' ד"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פו. האם מותר ומדוע לומר לחבירו הא לך עשרה דינרים 1) ופטרניממה שאני חייב י""ב דינרים לפלוני, ואפשר שיפטור עצמו בעשרה דינרים 2) מלטני מאומנות המלך שהטיל עלי בעד י""ב דינרים?"	"1) אסור, שיש חוב עליו וזה מקבל עליו לפרעו ואינו מקבל מן הלוה רק פחות מאותו החוב הוה ריבית, ואע""פ שאפשר שיוכל לפטור עצמו מן המלוה ג""כ בפחות מ""מ עיקר החוב הוא חל עליו מעכשיו.2) מותר ,דלמא יפייס המלך בפחות והוי ליה כנותן מעות לחבירו שיציל אותו מן האונס דהא אין כאן חוב עליו אלא רק אונס מן המלך."	"יו""ד סי' קעג סע' ד"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פז. באיזה אופן מותר לומר לשולחני תן לי דינר טבוע ואתן לך יותר משויו מעות שאינן טבועות שיש לי בבית? 	"לשו""ע אם יש לו כל דמי הדינר. לרמ""א אין צריך שיהיה כל דמי הדינר בידו אלא אפי' מעט מהם. והט""ז והש""ך ועוד אחרונים הסכימו עם דברי השו""ע."	"יו""ד סי' קעג סע' ו"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פח. אם קונה דבר ששוה י""ב בי' בשביל שמקדים המעות 1) באיזה אופן מותר ומדוע 2) באיזה אופן אסור ומדוע 3) ומה הדין כשאין שומתו ידועה? "	"1) אם ישנם ברשות המוכר אלא שאינו מצוי לו עד שיבוא בנו או עד שימצא המפתח או שהם פקדון ביד אחר מותר, כיון שמן התורה מעות קונות ואם חוזר בו מקבל מי שפרע הוה לענין ריבית כאילו קנאם קנין גמור מעתה כיון שאין איסור במכירת פירות אלא מדרבנן. ונאמן המוכר לומר שיש לו.2) אם אינם ברשות המוכר אסור. שחוששים שמא יתייקר וירויח בהקדמת המעות וגם המוכר יצטרך לקנותם ביותר. ואסור אפילו יש לו מאותו דבר הקפה ביד אחרים. כתב הרמ""א שגם אם ישנם ברשות המוכר אם מפרש אם תתן לי מעכשיו אתן לך בי' ואם לאחר זמן בי""ב אסור. ופירש הט""ז שלאחר זמן היינו לאחר שיבוא בני ואפ""ה אסור.3) דעת הרמ""א שמה שאסרינן לעיל כשאין לו זה דוקא כששומתו ידועה, אך אם אין שומתו ידועה מותר אפי' שאין לו. הבנת הש""ך ברמ""א שאיירי ביצא השער ולכן אין חשש שיתייקר. הבנת הט""ז ברמ""א שאיירי בלא יצא השער ולכן הט""ז חולק על הרמ""א שבכה""ג אסור, אא""כ אין חשש שיתייקר."	"יו""ד סי' קעג סע' ז"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פט. האם מותר להוזיל עבור הקדמת המעות 1) בקניית דלועים גדולים כשכעת יש קטנים 2) בקניית מה שעזי חולבות 3) בקניית פרי הפרדס קודם שיגמור ויתבשל 4) ומאי שנא? 	"1) מותר. ודוקא אם נותן לו אותם דלועים שהיו לו בשעת הפיסוק, אבל אם נותן לו אחרות אסור.2) אסור. ודוקא כשאמר כל ליטר בכך וכך, אבל אם אמר כל מה שעזי חולבות מכור לך בכך וכך מותר שהוא קרוב להפסד כמו לשכר.3) אסור. מפני שזה שמוכר עתה בעשר הוא פרי ששוה עשרים כשיגמר, נמצאת התוספת בשביל ההקפה.4) שבדלועים כבר גדל קצת ומזה גדל השאר אח""כ משא""כ בחלב דאי שקלת להאי חלב אתי אח""כ חלב אחר ולא גדל מאותו חלב שהיה כבר.ובדלועים הדרך לקנות בקטנן ונמצא שעתה כשהוא קונה אותם כך הם נמכרים בשוק וזהו שויין ומה שמניחים ליגדל מאליהן הן גדלים, משא""כ בפרדס אין הדרך למכור פירות הפרדס כך [כיון שאינם ראויים כעת ללקיטה, בי' הגר""א] ונמצא שמה שקיבל פרי ששוה יותר הוא בגלל הקדמת המעות."	"יו""ד סי' קעג סע' ח-י"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צ. האם מותר ומדוע להקדים מעות על יין בשעת הבציר 1) על מנת שיתן לו יין טוב בטבת כשהמוכר קיבל עליו אחריות דיוקרא וזולא 2) על מנת שיתן לו יין טוב בניסן? 	"1) לדרישה מותר דס""ל דלא גרע מפיסוק פירות שבסי' קעה שיכול לפסוק אפי' אם מקבל עליו המוכר את כל האחריות. ולט""ז ולש""ך אסור דהוי קרוב לשכר ורחוק להפסד.2) בשו""ע פסק שמותר. לפי שיין מקולקל לא לקח ממנו וזה שהחמיץ מעיקרא קלקולו בתוכו אלא שאינו ניכר. והש""ך הביא שיש פוסקים עד טבת ונראה שהכל לפי המקום והזמן שהוא עת בירור היין ומ""מ יש להחמיר."	"יו""ד סי' קעג סע' יג"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"צא. כיצד פירשו האחרונים את דברי הרמב""ם שכתב חבית של יין שהיא שוה עתה דינר ומכרה לו בשתים עד הקיץ על מנת שאםתארע בה תקלה הרי היא ברשות המוכר עד שימכרנה הלוקח הרי זה מותר שאם אבדה או נשברה אינו משלם כלום ואם לא מצא למכרה ולהרויח בה כלום הוה ליה להחזירה לבעלים? "	"הלבוש כתב שלאו משום המתנת המעות אוקיר גביה אלא משום שאם אבדה או נשברה לא ישלם לו כלום ואם לא ימצא למכרה יחזירנה לו, ואם מכרה והפסיד בה איהו דאפסיד אנפשיה דלמה מכרה שהיה לו להחזירה.הט""ז כתב דכיון שיש לו רשות להחזירה לו כל זמן שירצה נמצא שעד שעה שימכרנה הלוקח הוה כהלואה בידו והוא מעצמו מכרה ומקבל עליו בעת ההיא לשלם לו המעות שהיה יכול המוכר ליקח לאחר זמן, בזה ודאי שרי דהא אין המוכר עושה שום דבר איסור אלא הלוקח עושה כן מעצמו במה שתחת ידו.הפרישה כתב שמיירי שהמקבל מחזיק המעות עד הקיץ ומרויח בהם ושם הלואה עליו לכך בעינן שהמוכר יקבל אחריות.הב""ח כתב שמיירי שאינו מקבל אחריות אלא עד הזמן אבל אחר שהגיע הזמן הרי היא ברשות הלוקח לכל דבר, וקודם הזמן אם הוזל יכול להחזירו לבעליו דג""ז בכלל אחריות דתקלה הוא.והש""ך כתב שטעות נפל בספרי הרמב""ם והאי ואם לא מצא למכרה וכו' שייך לדין אחר לקמן, וכאן לא שרי אלא מטעם דאבידה או שבירה היא באחריות המוכר."	"יו""ד סי' קעג סע' יד"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"צב. מי שיש לו סחורה שנמכרת כאן בזול ובמקום אחר ביוקר וא""ל חבירו במקום הזול תנה לי ואוליכנה למקום היוקר ואמכרנה שם ואעשה צרכי במעות עד זמן פלוני ואפרענה לך כפי מה ששוה שם 1) על מי צריכה להיות האחריות בהליכה ומדוע 2) האם צריך לתת לו שכר טרחו משלם על הולכתה למקום היוקר ומדוע?"	"1) על המוכר, דאז לא מתחילה ההלואה עד שעה שימכרנה וכל מה שימכרנה ביוקר הרי היא של בעלים הראשונים, אבל אם האחריות על הלוקח הוה מתחילה מלוה גביה ונותן לו מותר בריבית.2) התוס' והרא""ש כתבו שצריך לתת לו שכר טרחו דאל""כ הרי הוא טורח לו בהליכה בשביל הלואה שאח""כ וכן פסק השו""ע, והביאו הט""ז והש""ך מהב""י שצריך לתת לו שכרו משלם. הט""ז הביא דברי המ""מ והמרדכי שכתבו בשם הא""ז שאינו צריך ליתן לו שכר טרחו וכתב הב""י שהוא משום שאינו מתנה עמו שילוה לו אלא הוא מעצמו נוטלן ומשתמש בהם ע""כ אין כאן איסור ריבית דגמילות חסד הוא שטורח לו. והט""ז כתב שבזה לא יצאנו עדיין מאיסור ריבית אלא טעמא שהלוקח טרח בשביל עצמו כדי שיגיעו מעות לידו ואין זה שכר הלואה, ואע""ג דגם למוכר יש הנאה מזה אין זה אוסר כלל. וכתב הט""ז שלהלכה בדבר מועט עבור שכר טרחו סגי מאחר שמסתבר טעמייהו של הגדולים הפוסקים שא""צ לתת כלל, וכן משמע כאן בשו""ע שלא כתב אלא סתם שכר טירחא. ואם המוכר אדם חשוב שפוטרים ללוקח בשבילו את המכס בחזרתו לכו""ע א""צ לתת לו שכר טרחו שבשכר זה הוליכה למקום היוקר."	"יו""ד סי' קעג סע' טו"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צג. היו החיטים במדינה ד' סאין בסלע ובכפרים שש סאין בסלע, באלו אופנים מותר ליתן סלע לתגר כדי שיביא שש סאין מהכפר לזמן פלוני? 	"אם יהיו באחריות הנותן מעות לתגר אם נגנבו או נאבדו בדרך, ואף שטורח בחזרה מ""מ ניחא להו דמגלו להו תרעא א""נ דמוזלי גבייהו, ולאדם חשוב אסור. או שיתן לו שכר טרחו ועמלו ואז מותר אפי' אחריות הדרך על התגר המביאם ומותר אף לאדם חשוב. [ורש""י מתיר אפי' בלא אחריות הדרך על התגר ואין נותנים לו שכר טרחו]."	"יו""ד סי' קעג סע' טז"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"צד. מה הדין ומדוע להלוות דינר זהב השוה כ' דינרים לאדם ההולך בספינה מעבר לים שיתן בשובה כ""ד דינרים באופן שהמלוה מקבל עליו אחריות המעות כל ימי המשך מהלך הספינה? "	"אסור דלא יצא מידי הלואה דזוזי יהיב וזוזי שקיל ולא הדרא בעינייהו והוי לט""ז א""ר וללבוש ר""ק."	"יו""ד סי' קעג סע' יח "		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צה. האם מותר ומדוע לתת כ' מעות למי שיבטיח ק' שיש לו בספינה? 	"מותר. וכתב הריב""ש שאין כאן הלואה אלא כעין מכר שמקבל עליו אחריות המאה מעות. ואפי' יקדים לו הכ' מעות ואח""כ כשיהיה הפסד יקבל ממנו ק' אין זה נחשב להקדמת מעות שנותן לו כ' מעות בשביל שיתן לו אח""כ ק', שידוע שאין נותן לו ק' בשביל הקדמת כ' אלא מפני ההפסד שקיבל עליו וכ' מעות הראשונים כבר קנאם המקבלם תחלה, ועוד שזהו כעין קנס שמתחייב עצמו."	"יו""ד סי' קעג סע' יט"		
